לחם קל הוא הלחם הכי מטעה על המדף.
לחם המכיל פחות קלוריות למאה גרם, בהשוואה ללחם רגיל.
יכול להיות עשוי מחיטה מלאה, שיפון, דגנים, כוסמין ועוד.
אז מה הטריק פה אתם שואלים?
פרוסת לחם קל תכיל בין 39-49 קלוריות לפרוסה.
הפרוסות בדרך כלל דקות יותר ואווריריות יותר וזאת בגלל תכולתם הגבוהה של השמרים והמים בלחם קל. התפיחה של הבצק טובה יותר והופכת אותו לאוורירי הרבה יותר, ללא צורך בכמות גדולה של קמח.
במילים אחרות זה לחם המכיל יותר אוויר, שוקל פחות מפרוסת לחם מלא אמתי ולכן כמות הקלוריות יורדת בהתאם לכך גם רמת השובע.
ההבדל בין הלחמים הוא בדיוק כמו ההבדל בין אכילת מזון בריא ומזין לאכילה של קלוריות ריקות ללא ערך מוסף.
קניית "לחם מלא" או ״לחם קל״ בעל הכותרת המרשימה והמטעה לא מבטיחה לנו כצרכנים שמדובר במוצר איכותי באמת.
לחם מלא יכול להכיל רק 51% קמח מלא מסך הקמחים ו-49% קמח לבן והוא יזכה לתואר ״לחם מלא״ כיוון שיותר ממחצית הקמח הוא קמח מלא.
קמח חיטה מלא נטחן מגרגרי חיטה בשלמותם המורכבים מ-נבט, אנדוספרם וסובין – שבהם מצויים ויטמינים, מינרלים, סיבים וחלבון בתכולה גבוהה לעומת הקמח הלבן, המנופה מהנבט והסובין ומכיל רק את האנדוספרם.
אחת הבעיות הבולטות בלחמים מהסוג הזה (מעבר לשקר אחוז הקמח המלא) היא תוספת הגלוטן. בלחמים רבים מוסיפים את הגלוטן (חלבון החיטה), מעבר לזה שכבר קיים מטבעו בקמח.
הגלוטן נותן לבצק מרקם נח יותר לעבודה ולישה של הבצק. גלוטן בכמות רבה יכול להשפיע על העיכול ויכול לגרום לכאבי בטן, גזים, מעי רגיז.
תוספת הגלוטן לבצק, לא רק שלא משביחה אותו, אלא פוגעת באיכותו מבחינה בריאותית.
לא שכחנו גם את השמרים התעשייתיים הנמצאים ברובם המוחלט של הלחמים שתמצאו בסופר.
כיוון שמעבר להיותם חומר התפחה, כשמם כן הם, חומר משמר- כזה שיגרום למוצר לעמוד יותר זמן על המדף מבלי להתקלקל.
השמרים תפקידם להתסיס גלוקוז (חד-סוכר), בתהליך התסיסה נוצר אתנול (כוהל) המעמיס על פעילות הכבד ובנוסף קיים סיכון התרבות שמרים המעיים (קנדידה לדוגמא).
לעומת זאת המחמצת שהיא תחליף טבעי לשמרים המורכבת משמרי בר וחיידקי לקטובציליוס שנמצאים על קליפת גרגיר החיטה באופן טבעי. לחם המחמצת עובר התפחה על ידי שמרי בר וזמן ההתפחה שלו ארוך כמעט פי 10 מלחם המכיל שמרים תעשייתיים.
היתרון הבריאותי מובהק! חומצות מסוימות המתבלטות בזמן ההתפחה למשל החומצה הפיטית, שיפור ספיגת ויטמינים ומינרליים שונים וזמינותם וכמובן אינו גורם לבעיות עיכול ומעיים כמו הלחם ה"קל".
גם לשומן הטראנס יש פה חלק לא קטן, שומן טראנס הוא בעצם שמן צמחי נוזלי שעבר הקשיה בתהליך תעשייתי הקרוי הידרוגנציה. הוספת השומן טראנס היא על מנת לאריך את חיי המדף של המוצר. הוא נוטה להצטבר על דפנות כלי הדם ולכן אינו מומלץ כלל לצריכה. מוסיפים אותו לבצק כיוון שבעזרתו ניתן לייצר מוצר בעל מרקם אחיד ונפח גדול (שוב, מלא אוויר).
תעשיית המזון נוטה להשתמש במגוון חומרים על מנת להאריך את חיי המדף ולשיפור טעם.
אחרון ולא חביב! ממתיק מלאכותי או תוספת סוכר שאינה הכרחית וכלל לא תורמות לבריאות אך תורמת לטעם ולתהליך ההתפחה של הבצק (השילוב עם השמרים יוצר תסיסה מואצת).
ממתיקים מלאכותיים גם יכולים להיכנס פה כיוון שמעבר לשיפור הטעם (מתיקות ממכרת) ממתיקים אלו מכילים ערך קלורי נמוך ותכולת פחמימות דיי גבוה שלא תורמת למוצר ולנו רבות אבל כן יכולה לתת ליצרן תוצר סופי מתוק שלא מעלה את מספר הקלוריות המתנוסס בגאווה על גבי המוצר וגורם לכם לבחור אותו.
אחרי שהבנו מה זה לחם קל, איך בוחרים לחם?
לדעתי, טבלת הערכים היא לא המכרעת בבחירת לחם, אלא רשימת הרכיבים.
רובכם רגילים לבחור מוצר לפי כמות הקלוריות וכל השאר לא מעניין, אז זהו שלא!
רשימת הרכיבים חשובה פי כמה מטבלת הערכים, כדאי שתכירו את כל המרכיבים אותם אתם מכניסים לגוף (בכל מוצר).
הרשימה צריכה להכיל רק קמחים מלאים ולא תערובת קמח מלא ולבן. בנוסף, יש לשים לב שלא ערבבו לנו גם מחמצת וגם שמרים (למרות שזה עדיף מלחם המכיל רק שמרים). כדאי לדלג לסוף הרשימה ולבדוק אם יש חומרים משמרים או תוספי E שלא יודעים מה הם. אם יש הרבה כאלה, עדיף לבחור לחם אחר.